פוסט זה זמין גם ב:
עברית
Upcoming Events
- American Academy of Emergency Medicine, The 31st Annual Scientific Assembly - 06/04/2025 - 10/04/2025 - יום שלם
- The Crash Course - Paediatric Emergency Medicine - 19/06/2025 - 21/06/2025 - יום שלם
- AEMIS 2025 Advanced Emergency Medicine Interventional Skills Course - 26/06/2025 - 27/06/2025 - יום שלם
- Mediterranean Emergency Medicine Congress 2025 - 14/08/2025 - 17/08/2025 - יום שלם
מציע לפרסם כל חודש תמונות ממלר”ד אחר. אפשר לייצר רשימה ת כלאלף-ביתית כדי למנוע תחרות ולבקש מכל מנהל לשלוח 4 תמונות מייצגות וכמה מילים כך שכולנו נכיר בהדרגה א המלר”דים
רעיון מעולה נפעל בהתאם
I propose to discuss management of near drowning in sea water in Israel, in particular addressing the prevention of AKI following such an episode.
Please see our recent article
“Acute renal failure following near drowning. Kidney Int Rep 3:833-840, 2018” .
We are pioneers in this field and there are no available protocols.
In the near future a follow-up review in this issue is to appear in Nephrol Dial Transplant, where we propose to attenuate oxygen expenditure for tubular transport by medullary thick limbs with furosemide (20 mg for an adult).
Given the opportunity I can extend on the rationale for this treatment in an effort to embark upon a national treatment protocol to be adopted and tested.
המאמר הוא מ 2004!! זה באמת החידוש האחרון בתחום?
Being located in seaside Tel Aviv, we treat many near drowning victims each summer. AKI is very rare, is usually part of a multi system anoxic organ injury syndrome and has in my view nothing to do with seawater per se.
The AKI is usually mild and resolves with all other anoxic organ injuries, and it is rarely in itself of importance. Rhabdomyolysis is not uncommon and may contribute to AKI, but again it is rarely the life-threatening event.
Pinny Halpern
מצאתי מאמר חדש מ 2017 אבל על טראומה במלר”ד
The modified rapid emergency medicine score: A novel trauma triage tool to predict in-hospital mortality.
Miller RT1, Nazir N2, McDonald T3, Cannon CM4.
Author information
Abstract
BACKGROUND:
Trauma systems currently rely on imperfect and subjective tools to prioritize responses and resources, thus there is a critical need to develop a more accurate trauma severity score. Our objective was to modify the Rapid Emergency Medicine (REMS) Score for the trauma population and test its accuracy as a predictor of in-hospital mortality when compared to other currently used scores, including the Revised Trauma Score (RTS), the Injury Severity Score (ISS), the “Mechanism, Glasgow Coma Scale, Age and Arterial Pressure” (MGAP) score, and the Shock Index (SI) score.
METHODS:
The two-part study design involved both a modification step and a validation step. The first step incorporated a retrospective analysis of a local trauma database (3680 patients) where three components of REMS were modified to more accurately represent the trauma population. Using clinical judgment and goodness-of-fit tests, systolic blood pressure was substituted for mean arterial pressure, the weighting of age was reduced, and the weighting of Glasgow Coma Scale was increased. The second part comprised validating the new modified REMS (mREMS) score retrospectively on a U.S. National Trauma Databank (NTDB) that included 429,711 patients admitted with trauma in 2012. The discriminate power of mREMS was compared to other trauma scores using the area under the receiver operating characteristic (AUC) curve.
RESULTS:
Overall the mREMS score with an AUC of 0.967 (95% CI: 0.963-0.971) was demonstrated to be higher than RTS (AUC 0.959 [95% CI: 0.955-0.964]), ISS (AUC 0.780 [95% CI 0.770-0.791]), MGAP (AUC 0.964 [95% CI: 0.959-0.968]), and SI (AUC 0.670 [95% CI: 0.650-0.690]) in predicting in-hospital mortality on the NTDB.
CONCLUSION:
In the trauma population, mREMS is an accurate predictor of in-hospital mortality, outperforming other used scores. Simple and objective, mREMS may hold value in the pre-hospital and emergency department setting in order to guide trauma team responses.
Copyright © 2017 The Authors. Published by Elsevier Ltd.. All rights reserved.
נסיון
שווה צפיה
אולי הגיע הזמן, עכשיו שרוב המלר”דים ממוחשבים, שהאיגוד יוציא המלצה חמה שכל חולה עם ספסיס ובוודאי הלם ספטי, יטופל בהתאם לפרוטוקול מובנה שהמחלקה תחליט עליו? לא פחות חשוב – שהמחלקה תקפיד להפעיל את הפרוטוקול בגיליון האלקטרוני. בדרך זו תהיה חותמת זמן ונדע תוך כמה חודשים מה זמני התגובה של מלרדים שונים להפעלת הפרוטוקול, וכמובן שזה גם פתח שהמחלקות השונות וכל חוקר אחר יבחנו את הנושא בצורה מסודרת.
הסיכום של ההנחיות הוא מעולה. הרעיון לסמן מראש נקודת קריק הוא משהו שלא היכרתי והייתי מאמץ.
אני חולק עליו רק בדבר אחד – ההמלצה לוותר לגמרי על לרינגוסקופיה ישירה. ראשית – ברוב המקרים שעשיתי אינטובציה שחשבתי שתהיה קשה, עם הכנסת הלרינגוסקפופ (הישיר) – היא הייתה קלה בעצם והסתיימה בשניות. שנית- לא תמיד יש וידאו זמין עדיין בכל עמדה. שלישית – כדאי לזכור שהמתמחים צריכים ללמוד ללכת קודם שהם לומדים לרוץ, ולגדל דור שאינו יודע כלל לבצע לרינגוסקופיה ישירה נראה לי טעות אסטרטגית שלא ניתן יהיה לתקנה.
ברור שוידאו צריך להיות זמין וכולם צריכים לדעת להשתמש בו, אבל לא לותר על המיומנות הבסיסית.
זהו מאמר מיושן וכמעט מביך. במדינה מתקדמת כמו סינגפור הצלחת החייאה של 2.5%??
היפוטרמיה, שכבר ירדנו ממנה מזמן, אני מקווה?
הנה דוגמה לרעיון לא טוב בעיניי: פתיחת “מלר”ד גריאטרי” חיצוני שמתהדרת בהורדת כמה חולים מהמלר”ד הכללי.
אני חושב שיש הגיון בהפעלת שירות גריאטרי ופליאטיבי איכותי במלר”ד, אבל כחלק מהמלר”ד עצמו. נדרשות התאמות פיזיות מסויימות כמו גם תהליכיות כמובן, יש שאלה של הקצאת שטח ייעודי לעומת שימוש במיטות הכלליות, יש קושי בהשגת גריאטרים מומחים בכלל ושמוכנים לעבוד במלר”ד בפרט ועוד. אבל הניסיון שלנו באיכילוב עם גריאטר ייעודי היה טוב מאוד ואני ממליץ.
לדעתי אצלינו מדובר באשפוז בית. כלומר קבלה במלר”ד ואלו הזקוקים לאשפוז לשקול אשפוז בית במקום אשפוז במחלקה
לצערי היו לי חששות מההתלהבות הגדולה מהרגע הראשון. אנחנו כל כך רוצים וצריכים שיפורים בשרידות החייאה, שאנחנו נאחזים בכל מאמר חדש ואז יש דינמיקה של עוד ועוד מרכזים שנכנסים לנושא יקר ומורכב. מזכיר את ההיפוטרמיה שקשה להוציא את היחידות והמיכשורים שהוקמו במיוחד לכבודה, את הואזופרסין, את הלוקאס ועוד.
זה לא שאין צורך לאמץ טכנולוגיות חדשות כמובן. רק צריך זהירות וזמן.