שילוב טלמדיסין כחלק אינטגראלי מהמענה של מערך ה EMS תופס תאוצה ברחבי העולם – לאור עליה משמעותית בפניה לשירותי רפואת החירום, המחסור בצוותים, והצורך במציאת פתרונות מתקדמים. המאמר המצ”ב מתאר מהלך כזה שבוצע ונמדד במערך ה EMS של אאכן (גרמניה). עד לא מזמן המערך היה מושתת על רופאים (לרוב מרדימים או רופאי רפואה דחופה) שהיו מוזנקים ברכבים קלים לזירות אירועים שהוגדרו ע”י המוקד כמחייבים נוכחות רופא (תזכורת – בגרמניה פראמדיק אינו רשאי לתת תרופות ולבצע פרוצדורות ללא נוכחות רופא בזירה). לאור התנאים שתוארו מעלה הוחלט כבר ליפני מס שנים להיערך לקראת שינוי תצורת ההפעלה (ההיערכות כללה עדכון החוקים והתקנות, פרסום פרוטוקולים והנחיות מקצועיות, הקמת מערך טכני המאפשר “ניהול” אירוע באמצעות טלמדיסין בין הצוות בשטח והרופא במוקד, הכשרת הצוותים, וביצוע פיילוטים). המאמר המצ”ב מתאר את תוצאות הרצת המתווה החדש פרוספקטיבית. על פי מתווה זה הקריאות מסווגות במוקד (מבחינת הצורך בהזנקת רופא …) ל 2 קבוצות = קריאות שברור שמחייבות רופא בזירה (כגון דום לב, מולטיטראומה, וכדו’) וקריאות שלא מחייבות בהכרח הזנקת רופא מיידית. כאשר צוות הפראמדיקים הגיע לזירה היה באפשרותו במידת הצורך לבקש חבירה עם רופא או “ניהול המטופל” באמצעות ייעוץ טלמדיסיני עם רופא במוקד. בוצע מעקב אחר המקרים ואחר ה outcome של המטופלים. נבחנו למעלה מ 3000 מקרים והתוצאות חד משמעיות = אין הבדל ב outcome בין מטופלים שנוהלו באמצעות ייעוץ טלמדיסיני לבין מטופלים שנוהלו באמצעות נוכחות רופא בזירה. להזכירכם – מערך EMS כזה המושתת על ייעוץ טלמדיסיני פועל באופן מלא אצלנו כבר משנת 2015, ו”שדרוג” נוסף שלו בוצע ליפני כשנה. סביר להניח שבעתיד נראה הטמעה נרחבת יותר של שרותי טלמדיסין כחלק ממכלול המענה (לדוגמא – מדא קהילה).
