פוסט זה זמין גם ב:
עברית
אחד מכלי המדידה החשובים ביותר של מערכות EMS בעולם הינו תוצאי OHCA. לצורך כך הוקמו במרבית מדינות העולם “רשמי החייאה לאומיים”. רשם החייאה הינו למעשה פלטפורמה אינטרנטית מוגנת, המאפשרת העלאת נתונים באופן מסודר ומובנה – על פי קריטריונים שנקבעו מראש. כיום ישנה סטנדרטיזציה בינ”ל לגבי דיווח פרמטרים של החייאה (כגון – זמן מקבלת קריאה ועד הגעת צוות, ביצוע החייאה ע”י עוברי אורח, וכדו’). ה OUTCOME המעניין כמובן הינו אחוז המטופלים ש”משתחררים על הרגליים” מביה”ח – ללא נזק נוירולוגי. רשמי ההחייאה מאפשרים לבחון שיפור ביצועים של המערכות, ומאפשרים לנתח את הנקודות החשובות הדורשות שיפור. מצ”ב מאמר המתאר מהלך כזה בסינגפור, תוך השוואה בין 2 תקופות שביניהן מפריד עשור – וניתוח התוצאות. לצערנו, כפי שכבר כתבנו לא פעם בפינתנו זו = במדינת ישראל אין רשם החייאה לאומי. לפיכך, קשה מאוד להעריך את היעילות שלנו בהתמודדות עם OHCA בהשוואה לעולם. לאחרונה התחלנו באיסוף וניתוח נתונים פנים ארגוני, והתוצאות מראות שלפחות מבחינת השגת ROSC אנחנו במקום מכובד בהשוואה לעולם. זה כמובן לא אומר כלום לגבי אחוד המשתחררים על הרגליים מביה”ח …. יצוין כי בעשור האחרון מד”א עשה כברת דרך ארוכה בשיפור מכלול המרכיבים שבסופו של יום ידועים כמשפיעים על ה OUTCOME, כגון – פיזור מכשירי AED בקהילה, טיוב הדרכת החייאה ע”י תורני מוקד, עיבוי מערך הכוננים והמגיבים הראשונים, ועוד. אולי יום אחד נוכל גם להוכיח שכל הצעדים הללו אכן הביאו לשיפור משמעותי ב outcome של המטופלים.
להורדת המאמר המלא
