Casting vs Surgical Treatment of Children With Medial Epicondyle Fractures A Randomized Clinical Trial 
מחקר חדש בחן מהו הטיפול האופטימלי לשברי מרפק מסוג אפיקונדיל מדיאלי אצל ילדים – קיבוע ניתוחי לאיחוי השבר וליציבות מירבית של המרפק או גיבוס בלבד שבו שיעור אי האיחוי גבוה יותר?
לא נמצא יתרון לניתוח שברים של הבליטה המדיאלית בעצם הזרוע אצל ילדים, בהשוואה לטיפול שמרני בגבס בלבד. כך עולה ממחקר קליני שנערך בארבעה בתי חולים אוניברסיטאיים בפינלנד ופורסם בכתב העת JAMA Network Open. למרות ששיעור אי-האיחוי גבוה משמעותית בגיבוס, לא היה יתרון לניתוח מבחינת התפקוד והתוצאות הקליניות לאחר 12 חודשים.
החוקרים, שערכו השוואה בין תוצאות גיבוס לניתוח שברי מרפק מסוג אפיקונדיל מדיאלי אצל ילדים, מצאו כי למרות שבמשך שנים רבות היה נהוג לחשוב שאי-איחוי של השבר יוביל לבעיות תפקודיות, הקשר בין איחוי רדיולוגי לבין תוצאות תפקודיות הוא חלש. הם מסבירים כי ילדים מסתדרים מצוין בתפקוד היומיומי, כולל חזרה לספורט, גם אם העצם לא התאחתה באופן מושלם.
שברים של הבליטה המדיאלית בעצם הזרוע מהווים 12%-20% מכלל שברי המרפק בילדים, עם שכיחות של יותר משלושה מקרים לכל 100,000 ילדים. באופן מסורתי, השברים מקובעים באמצעות גבס אך בשנים האחרונות חלה עלייה בטיפול הניתוחי למרות מיעוט עדויות ברמה גבוהה התומכות ביתרונותיו.
החוקרים מציינים כי הדיון סביב הטיפול האופטימלי בשברים אלה נמשך עשורים. שתי סקירות שיטתיות שבחנו את הטיפול האופטימלי הגיעו למסקנות שונות – אחת הסיקה ששתי שיטות הטיפול מניבות תוצאות דומות, בעוד השנייה המליצה על קיבוע ניתוחי לאיחוי השבר ויציבות מירבית של המרפק. עד כה, חסרו מחקרים אקראיים מבוקרים באיכות גבוהה המשווים טיפול שמרני לניתוחי בשברי גפיים עליונות בילדים. מחקר זה מספק את העדות הראשונה מסוגה ועשוי לשנות את הפרקטיקה הקלינית.
החוקרים גייסו 72 ילדים בגילאי 7-16 עם שברי הבליטה המידאלית (מעל 2 מ”מ) ללא לכידה במפרק או פגיעה בעצב האולנרי. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות טיפול: קבוצה אחת (37 ילדים) עברה החזרה בניתוח פתוח וקיבוע פנימי (ORIF: Open Reduction and Internal Fixation) ולאחר מכן גבס ארוך לזרוע למשך ארבעה שבועות, בעוד שהקבוצה השנייה (35 ילדים) טופלה בגבס ארוך לזרוע בלבד למשך ארבעה שבועות, ללא קיבוע ניתוחי.
התוצאה העיקרית שנבדקה היתה ציון ה-Quick Disabilities of the Arm, Shoulder, and Hand (QDASH) לאחר 12 חודשים. סולם זה נע בין 0 ל-100 נקודות, כאשר 0 מציין העדר מוגבלות ו-100 מציין מוגבלות קיצונית.
התוצאות הראו כי לאחר 12 חודשים, ציון ה-QDASH הממוצע היה 1.73 בקבוצה הניתוחית ו-2.71 בקבוצת הגבס, הבדל שאינו משמעותי קלינית או סטטיסטית. ממצא זה הראה שטיפול שמרני בגבס בלבד אינו נחות מזה הנעשה בניתוח.
מעניין לציין כי אי-איחוי (nonunion) התרחש אצל מטופל אחד בלבד מתוך 37 (2.7%) מהמטופלים שעברו ניתוח, לעומת 24 מתוך 35 (68.6%) מהמטופלים בקבוצת הגבס. למרות שיעור אי-האיחוי הגבוה בקבוצת הגבס, לא היה הבדל בתוצאות הפונקציונליות והחוקרים מציינים כי לא היו מעברים מטיפול בגבס לניתוח במהלך המחקר. מבחינה קוסמטית, התוצאות היו טובות יותר בקבוצת הגבס, עם הבדל סטטיסטי משמעותי של -8.9 נקודות בסולם ה-VAS הקוסמטי.
