השפעת מינון אופיואידים טרום-אשפוזיים על תוצאות אנגיוגרפיות וקליניות בתסמונות כלילית חריפות

פוסט זה זמין גם ב: English עברית

תַקצִיר

רקע הוכחה אינטראקציה שלילית לפיה אופיואידים פוגעים ומעכבים את הספיגה במערכת העיכול של מעכבי P2Y12 דרך הפה, אולם המשמעות הקלינית של זה בתסמונת כלילית חריפה (ACS) אינה ברורה. ביקשנו לאפיין את הקשר בין מינון אופיואידים טרום-אשפוזיים לבין תוצאות קליניות בחולים עם ACS.

שיטות מטופלים שקיבלו טיפול באופיואידים על ידי שירותי חירום רפואיים (EMS) עם ACS שעברו התערבות כלילית מלעורית (PCI) בין 1 בינואר 2014 ל-31 בדצמבר 2018 נכללו בניתוח עוקבה רטרוספקטיבי זה תוך שימוש בקישור נתונים בין אמבולנס ויקטוריה, ויקטוריאן תוצאות לבביות ו-Victorian Cardiac Outcomes Registry מסדי נתונים של קבוצת התערבות במלבורן. חולים עם הלם קרדיוגני, דום לב מחוץ לבית חולים ופיברינוליזה לא נכללו. נקודת הסיום העיקרית הייתה הסיכוי מותאם סיכון לאירועי לב חמורים חמורים של 30 יום (MACE) בין מטופלים שקיבלו אופיואידים לבין אלו שלא קיבלו.

תוצאות 10,531 חולים נכללו בניתוח הראשוני. לא היה הבדל מובהק ב-MACE של 30 יום בין חולים שקיבלו אופיואידים לאלו שלא עשו זאת לאחר התאמה לגורמים מרכזיים של חולה וקליניים. בקרב חולים עם ST-elevation myocardial infarction (STEMI), היו יותר חולים עם תרומבוליזה באוטם שריר הלב (TIMI) 0 או 1 זרימה טרום-PCI בתת-קבוצה של חולים עם מינון גבוה של אופיואידים לעומת ללא אופיואידים (56% לעומת 25% , p<0.001). זה נשאר משמעותי לאחר התאמה למבלבלים ידועים עם הסתברות חזויה גבוהה יותר לזרימת TIMI 0/1 בקבוצות הגבוהות לעומת ללא אופיואידים (33% לעומת 11%, p<0.001).

מסקנות השימוש באופיואידים לא היה קשור ל-MACE של 30 יום. היו שיעורים גבוהים יותר של TIMI 0/1 זרימה טרום-PCI בחולים עם אופיואידים שנרשמו ל-STEMI. נדרש מחקר פרוספקטיבי עתידי כדי לאמת את הממצאים הללו ולחקור משכך כאבים חלופי לכאב איסכמי בחזה.