פוסט זה זמין גם ב:
English 
עברית
, , , , , , , .
אבסטרקט
מטרות
מתן משכך כאבים לילדים פצועים הוא מאתגר עבור קלינאי שירותי חירום (EMS). מעט ידוע על ההשפעה של שיכוך כאבים טרום-אשפוזי על טיפול במיון (ED). מטרתנו הייתה לקבוע את ההשפעה של התערבויות כאב טרום-אשפוזיות על ציוני סולם כאב ראשוני של ED, תזמון ומינון של משככי כאבים ED עבור חולים פצועים המועברים על ידי EMS.
שיטות
זהו ניתוח משני מתוכנן של קבוצה רב-מרכזית עתידית של ילדים עם פציעות ממשיות או חשודות שהועברו לאחד מ-11 מלר”דים המזוהות עם PECARN מיולי 2019-אפריל 2020. באמצעות סכום הדירוג של Wilcoxon עבור משתנים מתמשכים ובדיקת צ’י ריבוע למשתנים קטגוריים, השווינו את השינוי בציוני הכאב של EMS ל-ED ותזמון ומינון של משככי כאבים אופיואידים שניתנו במלר”ד באלו שקיבלו זאת ובאלה שלא קיבלו טיפול נגד כאב טרום-אשפוז.
תוצאות
רשמנו 474 ילדים עם נתונים מלאים של ניהול כאב לפני אשפוז ובמלר”ד התערבויות טרום-אשפוזיות בוצעו ב-262/474 (55%) מהילדים הפצועים ובסך הכל 88 מטופלים (19%) קיבלו אופיואידים טרום-אשפוזיים. ילדים שקיבלו אופיואידים טרום-אשפוזיים עם או בלי טיפול כאב נלווה לא תרופתי חוו ירידה גדולה יותר בחומרת הכאב והיו בסבירות גבוהה יותר לקבל אופיואידים במלר”ד במינונים גבוהים יותר מוקדם יותר ולאורך כל הטיפול שלהם במלר”ד. התערבויות כאב לא תרופתיות לבדן לא השפיעו על הטיפול בבמלר”ד.
מסקנות
אנו מראים כי משככי כאבים אופיואידים טרום-אשפוזיים קשורים הן להפחתה משמעותית בחומרת הכאב בהגעת למלר”ד. עם מתן מינונים גבוהים יותר של משככי כאבים אופיואידים מוקדם יותר ולאורך טיפול במלר”ד.
