מכתבה של ד”ר דברה בסט לחברי האיגוד

פוסט זה זמין גם ב: עברית

לחברי האיגוד הישראלי לרפואה דחופה שלום

אני כותבת לכם בשילוב של אכזבה וגאווה.  עד היום הקדשתי את החיים המקצועיים שלי לקידום הרפואה הדחופה בישראל גם לטובת עמיתיי הרופאים שעושים את העבודה המאתגרת שלנו יום יום לעתים בתנאים בלתי אפשריים, אבל בעיקר בגלל אמונה עמוקה ששינוי בשיטה בה אנחנו עובדים ייטיב עם החולים ועם הפצועים בישראל הזקוקים לידע ולמיומנות שלנו בעת צרה.

מאז התחלתי את ההתמחות שלי ראיתי את החשיבות של הרפואה הדחופה כמקצוע עצמאי, בעל גוף ידע ייחודי, אם תפקיד קריטי בשרשרת הטיפול בחולים ובפצועים. לא היה פשוט לנהל את ה”אגף הכירורגי” במיון שהפריד באופן מלאכותי בין מטופלים לפי נוחות מקצועות אחרים – אבל כך למדתי ולימדתי אחרים שמה שקורה במלר”ד הוא באחראיות רופאי/ות המלר”ד, שאין “חולים שלנו” ו”חולים שלהם.”

היה לי ברור שכדי לשנות שיטה שכולם לקחו כמובן מאליו, שצריך להתחיל מהיסוד וללמד מושגים בסיסיים ואחידים כבר בתחילת ההתמחות.  לשם כך, ועוד לפני שהייתי מנהלת עם מתמחים שלי, ייסדתי קורס שילמד את כל המתמחים במדינה שפה משוטפת עם סטנדרטים אחידים, לא משנה מאיפה הם הגיעו בין אם בית חולים גדול ב”מרכז” ובין אם מבית חולים קטן ב”פריפריה.” אני גאה שקורס זה מהווה בסיס לבחינות ולפרקטיקה של רפואה דחופה בישראל ומוכר כחובה על ידי המועצה המדעית.

שמחתי שהצלחתי לשכנע את הגורמים הנכונים שכאשר פתחו בית חולים חדש סוף סוף בישראל, שהמלר”ד ינוהל לפי קווים מנחים של best practice  על ידי צוות אורגני של אנשי ונשות רפואה דחופה, מומחים ומתמחים, ורואה בסיפוק שמקומות אחרים מתחילים ליישם עקרונות של רופא בכיר בלילה, מלר”ד אחוד, לימוד מאורגן וסדיר של מתמחים ועוד.

אני גאה בכל אלה ובהשקעה שלי בהם.  אני מאוכזבת שלא זכיתי ברוב קולות העמיתים שלי ושלא אוכל להמשיך להוביל שינויים כיו”רית של האיגוד.  אבל אני מקווה ומאמינה שהתכנית המסודרת והמפורטת שכתבתי עם חברי ועדת היישום של הר”י בחודשים האחרונים ושהתקבלה על ידי הנהגת הר”י כסמן דרך מרכזי לקראת ההסכמים שייחתמו השנה, ישרת את הועד החדש כמצע עליו ניתן יהיה לעמוד ומשם לטפס להשיגים לטובת המטופלים והמטפלים במלר”דים בכל המדינה.

אני מאחלת הצלחה לד”ר סלוצקי ולועד החדש ואעזור ככל שאוכל שיצליחו להמשיך במלאכה ולקחת את המושכות בחכמה בחזון ובמחוייבות.

תודה לכל מי שהיה שותף/חבר/מורה/עמית במשך השנים.  יש עוד הרבה לעשות.

בברכה,

דברה

 

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן